החלטה בתיק ת"א 30613-05-12

1.      המשיב הגיש תביעה לפיצוי בגין לשון הרע כנגד המבקש לבית המשפט לתביעות קטנות.

2.      ביום 29.11.12, נתן עמיתי כב' השופט טישלר, פסק דין בתביעה הקטנה.

3.      ביום 17.3.13, נתקבל ערעור על פסק הדין, לאחר מתן רשות בתיק רת"ק 4986-01-13 על ידי כב' השופטת יעל רז-לוי, במסגרתו הורה בית המשפט המחוזי על ביטול פסק הדין ועל העברת התובענה מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום.

4.      לאחר החזרת התובענה לכב' השופט טישלר, ניתנו שלוש החלטות בבקשות של המשיב, הוא התובע, ללא קבלת עמדת המבקש, הוא הנתבע, והן ההחלטות שמבוקש לבטל כעת:

•                                  א.         בקשה מיום 7.5.13 למחיקת התביעה, בה החליט בית המשפט ביום 12.5.13, כי על התובע להבהיר את בקשתו למחיקת התביעה בתוך עשרה ימים.
•                                   ב.         בקשה מיום 26.5.13 להארכת מועד, בה החליט בית המשפט ביום 29.5.13, לתת ארכה כמבוקש.
•                                   ג.          בקשה מיום 16.6.13 לתיקון כתב התביעה, בה החליט בית המשפט ביום 18.6.13, לאשר את תיקון כתב התביעה.

5.      המבקש טוען כי ההחלטות בשלוש הבקשות הללו נתקבלו ללא קבלת תגובתו ודי בכך כדי להצדיק את ביטולן.         
המשיב בתגובתו טוען כי הבקשה הראשונה הוגשה בתום לב על ידי המשיב-התובע, שלא היה מיוצג. הבקשה השנייה הוגשה לצורך התייעצות, והבקשה השלישית נתקבלה לנוכח סמכותו של בית המשפט בעניין תיקון כתבי טענות.       
המבקש בתגובתו, טוען כי מדובר בניסיונות מאוחרים לתקן את המחדלים שנעשו בעבר, וכי לא היה מקום לקבלן ללא תגובה.

6.      הערת מבוא: אכן, על פי דין ישנה זכות לתגובה על כל בקשה, הרי שמכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, לא אחת ניתנות החלטות בעניינים פורמאליים וברורים אף ללא תגובה. כפי שנפסק לא אחת, הליכי הפרוצדורה הם רק פרוזדור לדיון לגופו של עניין ואמורים לשרת את הדיון העיקרי ולא להחליפו.

7.      לגופו של עניין:

•                                  א.         באשר לבקשה הראשונה - כאשר מדובר בתובע שאיננו מיוצג ושערכאת הערעור החליטה להעביר את התיק לבית משפט השלום, ניכר כי הבקשה הוגשה בלא הבנה של ההחלטה, וטוב עשה כב' השופט טישלר, כאשר ביקש הבהרות בטרם מחיקת התביעה לאחר הבקשה הראשונה.
•                                   ב.         באשר לבקשה השנייה - כאשר מדובר בבקשה לארכה בלבד לצרכי התייעצות. כל עוד אין מדובר בפגיעה מהותית בזכויותיו של בעל דין אחר, אין סיבה שלא להעתר לבקשה, והמבקש לא הצביע על כל פגיעה מהותית מעבר לעניין הפורמאלי.
•                                   ג.          באשר לבקשה השלישית - כאן יתכן כי שונים הדברים.   
  בעת הגשת בקשה זו היה המשיב כבר מיוצג. הוא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי שינויים מהותיים בתביעה. בקשה כזו ייתכן שמוטב היה להעביר לתגובת הצד שכנגד.          
  שקלתי אם יש מקום לבטל עתה את ההחלטה ולהעביר את הבקשה לתגובת המבקש-הנתבע. ואולם, לנוכח ההלכות המרחיבות בעניין תיקון כתב תביעה בשלב מקדמי, קל וחומר לאחר שתביעה הוכנה על ידי אדם לא מיוצג כתביעה קטנה, והועברה על ידי ערכאת ערעור לבית משפט שלום - כי אז ממילא היה בית המשפט מתיר תיקון כתב התביעה בנסיבות הללו.         
  יחד עם זאת, לא אחת כאשר מבקש תובע לתקן את תביעתו, נעתר בית המשפט לבקשת התיקון לנוכח ההלכות המרחיבות בעניין, אולם מתנה את התיקון בתשלום הוצאות, לנוכח העובדה שהנתבע נאלץ להוצאות נוספות עקב הפגמים שבכתב התביעה המקורי והתיקון בשלב מאוחר יותר.     
  בנסיבות שבתיק זה, כאשר מדובר בתובע שהגיש על פי תומו תביעה קטנה, בית המשפט נתן פסק דין בתביעה הקטנה, לאחר מכן קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע כי יש להעביר את התביעה לבית משפט שלום - נראה לי כי תשלום ההוצאות בגין תיקון כתב התביעה בשלב זה צריך להיות מינורי.